הדרך הכי טובה להיפטר מהמיגרנה!

מי שעוקבת אחרי הדף של בוחרת בעצמי בפייסבוק יודעת שקמתי אתמול פחות במיטבי.
כל היום התמרמרתי על זה שבערב יש לי הופעה (ועוד של מלכות דראג שידועות בזה שהן עוד יותר רעשניות ממני)
ואני עם מיגרנה זוועתית, חוסר שעות שינה משווע ותחושה כללית של פילה בחנות חרסינה.
אחת הבעיות שאצלנו בפולניה, אסור לא ללכת אם כבר שילמת...מקסימום תסבלי בשקט בהופעה, בפינה, לבד בחושך.
אז הלכתי, בעיקר כי החברות הבטיחו לי אוכל לפני ההופעה (זו דרך בטוחה לקנות אותי, סתם שתדעו ;-) )
אחרי איפור, שיער, חזיה וקפה בלעתי בחפץ לב עוד שני כדורים שאולי יצליחו להשתיק קצת את תופי הקונגו שדפקו לי בראש.
הגענו ב 20:20 למסעדה ומיד אחרי שהזמנו גילינו שההופעה מתחילה ב21:00 ולא חצי שעה מאוחר יותר.
ראיתן פעם חבורת נשים, מאופרות, לבושות במיטב מחלצותיהן שואבות אוכל כאחרונות הג'מוסיות בטיבט החופשית?
לא? מחזה מלבב...נקרא לכן פעם הבאה.
האמת היא שלא צריך הרבה כדי לשכנע אותי לבוא לראות מופע דראג.
בשנות נערותיי, בזמן שכולן תלו פוסטרים של בריטני ספירס ולהקות בנים אני כבר התחלתי את הפטיש שלי לדראג קווינ'ס יחד עם החבר הכי טוב שלי שיצא אז מהארון.
הייתי כזו 'גיי פרנדלי' שפעם באיזה מצעד גאווה נתנו לי הזמנה למסיבה 'לגברים בלבד' כי חשבו שאני דראג קווין.
סיפור אמיתי, קצת כואב אבל בעיקר מצחיק (בדיעבד יכול להיות שזה היה בגלל צעיף הנוצות שהלכתי איתו במצעד)
אז אגב נולד שם הדראג שלי 'תותית קריסטל' עד שמישהו הרס והסביר לי שאישה לא יכולה להיות דראג
(כן?? וואצ' מי ביצ'!)
הראשונה שהתאהבתי בה הייתה המלכה האם -ציונה פטריוט (יובל אדלמן המופלא והיחיד) שגם הייתה חלק מפסטיבל השלושים שלי בתחילת החודש וכבר אז קרעה אותנו מצחוק.
ציונה היא אחת הדמויות המצחיקות שפגשתי בחיי. אני הכי אוהבת אנשים שיודעים לצחוק על עצמם, זו יכולת קסומה בעיניי. 
הבאה בתור הייתה טלולה בונט ההורסת (טל קלאי היפה, המוכשר והמיוחס- הנין של תלמה ילין, ההיא מבית הספר)
דיווה די הייתה מחלוצות הדראג בעיר הקודש ג'רוזלם ומאחורי הדמות שלה עומדת הרקדן והפרפורמר המוכשר דני יאיר.
האחרונה היא מלכה שעוד לא יצא לי להכיר עד אתמול (מודה מאז שנשאבתי לחיי האימהות רוב הנוצצים שאני רואה הן של הילדות שלי) אבל מכיוון ששתינו חולקות את אותו תאריך לידה אותה אני חייבת לאהוב יותר מכולן, זו אחוות קשתיות כזו הגברת והכריזמה- קיארה דופלה (ליאור כהן היפה)
תשמעו, אני לא זוכרת מתי צחקתי כמו שצחקתי אתמול.
מי שמכירה אותי יודעת שלא צריך הרבה כדי להצחיק אותי וזה משהו שאני נוטה לעשות לעיתים קרובות אבל צחוק כמו אתמול לא היה לי כבר...שבועיים (במקרה שלי זה המון)
עכשיו עזבו את הצחוק (מי שלא ראה צמד דראג מחקות את ירדנה ועופרה כאילו לא צחק מימיו)
התלבושות...אמאלה, אין דברים כאלו.
כל שמלה ותלבושת שהן עלו איתה ישר רציתי...מדהימות!
הביצועים והחיקויים מוגזמים להפליא כיאה למלכות, קצב החלפת התלבושות והפאות- מסחרר. 
האיפור, השיער, הנוצצים והמוסיקה- כובשים.
ואת כל זה הן עושות על עקבים גבוהים. לא עקבון קטן..עקב ענק!
כזה שאם אני הייתי צריכה ללכת עליו הייתי נופלת תוך 20 שניות בערך...רק על זה מגיע להן צל"ש.
שעה וחצי של מעברים בין הדיוות הגדולות יותר והגדולות פחות של ארצנו הקטנטונת.
הופעה מומלצת לא רק לחובבות הדראג והנוצצים, גם לחובבות המוסיקה העברית, צחוק טוב ושמחה.
יש נטיה לחשוב שהופעות דראג הן לשם הבידור... בעיניי להיות דראג טובה זו אומנות.
למי שלא הבינה רוצו (אל תהיו שאננות, ללכת לא בא בחשבון) לקנות לכן כרטיס להופעה הקרובה שלהן.
בסוף הערב כולללללם עמדו והריעו להן.
פייר, בצדק.
אני שרקתי בהתלהבות (עד קוצר נשימה כמעט) כאחרונת הצ'אחלות שנולדו בבאר שבע.

אם היה אפשר לעשות מנוי לתאטרון שלהן- הייתי עושה.
תביאו טישו, כל האיפור נמרח לי מרוב צחוק.
המיגרנה עברה למי שתוהה... כמות האנדרופינים שהשתחררו אתמול היו טובים יותר ממורפיום.

כנסו לדף של חבורת המוכשרות ותתעדכנו בהופעות הקרובות 
פאות קדושות בפייסבוק


רק אהבה :-)