יום שלישי, 18 במרץ 2014

בזבוז זמן....

הבוקר ביזבזתי לעצמי את הזמן, פשוט ככה.
לא בכוונה, הרי הזמן שלי יקר ואחד הדברים השנואים עליי הוא לבזבז אותו לשווא.
בדיעבד גיליתי שאלו היו 3 שעות מיותרות שלא יוחזרו לי לעולם.
בקלות רבה כל היום שלי יכל להמשיך במוטיב "איזה בוקר מעצבן בטח כל היום יהיה ככה" אבל די מהר קיבלתי שתי בשורות טובות על פרויקטים של 'בוחרת בעצמי' שחיש מהר השתנה מצב הרוח!
האמת היא שגם אם לא הייתי מקבלת את הבשורות הטובות, לא הייתי מרשה לעצמי להתבאס יום שלם בגלל בוקר אחד לא מוצלח.
כמו שאמרתי, הזמן שלי יקר מדיי ולבזבז אותו בפרצוף מעוך היה סוג של בזבוז זמן נוסף...בזמן שיש אני מעדיפה להיות שמחה :-)
וכמה שאני שמחה השבוע!
מתקיימות שתי הרצאות של בוחרת בעצמי השבוע!
ואירוע נשים מטורף, מהמם ומושקע במוצאי שבת הקרובה, ב19:30 במרכז פשוש בקיבוץ גבעת השלושה (בין פתח תקווה לראש העין)
מה יהיה שם?
נתחיל ב19:30 עם כיבוד קל, בגדים הורסים של טנטי בקי בהנחות מיוחדות, שיוף ולק לכל משתתפת, פינת יעוץ והכוונה אישית, טיפולי מגע וב21 ההרצאה שכל אישה חייבת לעצמה "בוחרת בעצמי".
אם את רוצה כבר ישר לקנות כרטיס (כי בערב האירוע זה יעלה יותר) תלחצי פה 

אז אם את חושבת שאת ראויה לערב משלך בו גם תתפנקי אבל חשוב יותר- תקבלי כלים פרקטיים וישימים לפיתוח בטחון עצמי וחשיבה חיובית- בואי להקשיב לטיפים השווים שיש לי לתת לך!




יום שישי, 7 במרץ 2014

מי אוהבת אונליין שתגיד אני!

מלא מלא זמן לא כתבתי...
בין בחינות הסמסטר המטורפות, ניהול שני עסקיים עצמאיים ובניית "מסלול" הרצאות לחודש מרץ (הפכתי אותו לחודש האישה הבינלאומי) לא נשאר לי זמן לכתוב...
התגעגעתי.
אז מה היה החודש?
בחינות- קשות, מאתגרות, מעמתות אותי עם קשיי העולם אבל כ-ו-ל-ן מאחוריי ואפילו בציונים שאני יכולה להתגאות בהם (במיוחד בהתחשב בטירוף שעבר עליי בסמסטר והעובדה שלא כל כך נכנסתי לשיעורים)
כמה מחלות חורף קטנות, הרצאות מטריפות של 'בוחרת בעצמי' והפקת ליין מטורף של הרצאות ואירועים משובחים לנשים (מי שפיספסה ורוצה לבוא יש עוד אחת ב 20/3 בצור יצחק וערב נשים מטורף שאני מפיקה עם שותפה ב'פשוש' בגבעת השלושה ב22/3)
החלק הכי מאתגר עבורי החודש היה רגשי האשמה האימהיים (ארורים כאלו) בין ים המשימות הרגשתי שהגורות שלי משלמות את המחיר בפחות זמן איכות איתי...
כל מי מהקוראות פה שהיא אמא שתרים יד.
בדיוק, הרוב.
כאימהות אנחנו יודעות שמשימת הג'ינגול בין כל ה'חובות' שלנו היא לא נורמלית.
ארגוני בוקר, הכנת אוכל, כביסות, ניקיון, הסעות לחוגים, עזרה בשיעורי בית וקביעת תור לרופא...
אני בעד כל מה שהופך את החיים שלי לקלים יותר ואת המשימות שלי לנגישות יותר ופה אני חייבת לפרגן (ראיתם פעם פולניה מפרגנת, תודו שזה מחזה נדיר).
אני בקופ"ח כללית מהיום שבו נולדתי.
בשנים האחרונות אני כמעט ולא מתקשרת למוקד אלא עושה ה-כ-ל באינטרנט- הזמנת תרופות קבועות, זימון רופא, קריאת מידע (אני מאבחנת את עצמי נהדר ;-) )
לפני חודש בערך הקטנה שלי חטפה בומבה חזקה בראש (מתוך שינה) והתחיל לרדת לה דם מהאף.
אני, המאבחנת המדופלמת שאני, לא הייתי רגועה כי דם מהאף אחרי מכה בראש זה לא סימן טוב (לא לקחתי בחשבון שיכול להיות שהמכה פשוט הייתה באף...היה חשוך, לא ראינו מה קרה בדיוק)
מפה לשם, אחרי המתנה קצרה במוקד הטלפוני של *2700 ענתה לי אחות מקסימה והפנתה אותי דחוף למיון.
באותו הרגע היא גם שלחה הפניה כדי שהביקור לא יעלה לי כסף (אגרת מיון היא פסיכית, רק שתדעו)
יש משהו נורא מרגיע בשירות הזה שאת יודעת שתמיד יש לך עם מי להתייעץ (מישהי שבאמת למדה את זה ולא מאבחנת אינטרנטית כמוך בלבד) ויודעת לזרז, להלחיץ או להרגיע כשצריך. אגב, יש שם גם רופא!
נכון, זה נראה קצת כמו פרסומת לכללית, נשבעת לכן שהם לא משלמים לי (בינתיים אני זו שמשלמת להם) אבל אני כל כך מבסוטה מההתנהלות שהייתי חייבת לספר לכן.
אם מישהו מהחבר'ה של כללית קורא את זה- בחייאת, תכניסו זימון לכ-ל הרופאים דרך האתר, אני אף פעם לא שומעת ברור את המוקדנים במוקד להזמנת תורים...
בקיצור מסקנות החודש החולף-
1. אם אתן לומדות- תשתדלו להכנס לשיעורים. זה יעזור לכן בסוף הסמסטר.
2. אם אתן חולמות- תקחו בחשבון שזו עבודה קשה להגשים (אבל נהדרת וכל כך משתלמת) 
3. מי עוד לא באה להרצאה שלי ורוצה? 
4. העתיד כבר כאן. טוב נו, הוא פה מהמאה הקודמת אבל אני מאוהבת בשירותי אונליין למיניהם. גם של הכללית (גם קצת התמכרתי לקניות באינטרנט אבל אל תגלו לאף אחד...)

בברכת יום האישה שמח ושאיפה לשיוויון הזדמנויות מלא אני משחררת אתכן לשבת שמשית ומלאה בקסם.
שלכן,
אורטל.