זה דווקא כן נוגע לך...
מחר, 25/11 יצוין יום המאבק הבינלאומי נגד אלימות במשפחה בכלל ונגד נשים בפרט.
אתן יודעות שבישראל לבד ההערכה עומדת על 200,000 נשים מוכות?
רגע, עצרו.
מאתיים אלף נשים מוכות. זה מספר לא נתפס בכלל...
דמיינו את איצטדיון רמת גן מלא עד אפס מקום. עכשיו תכפילו פי 4.
זה אומר בערך שאחת מכל שבע נשים נשואות חיה עם בן זוג מתעלל.
תסתכלו סביבכן מחר במשרד, בגן של הילדים, בסופר- תספרו שבע נשים.
דמיינו שהאישה השביעית היא מוכה, היא אישה שחיה חיי טרור אלימים מצד בן זוגה, היא קמה בבוקר ולא יודעת איך תסיים את היום, לפעמים אם תסיים את היום בחיים. אישה שבעלה יכול בכל רגע 'להתהפך' עליה ולפוצץ אותה מכות, כי היא לא שטפה כלים, לא ניקתה או סתם פשוט כי בא לו והוא יכול. לפעמים הוא "רק" יוריד לה סטירה כי היא עברה לו בדרך. מעבר לכאב הפיזי של המכות, הוא משפיל אותה. היא חפץ שהוא יכול להשתמש בה כרצונו.
נורא קל לנו להאשים את אותן נשים שהן בוחרות להישאר עם בני הזוג המכים אבל האמת היא שגבר מתעלל מעביר את אשתו מסכת אלימות פיזית ונפשית קשה כדי לגרום לה להישאר, משריש בה פחד אמיתי להשתחרר ממנו ולצאת ממעגל האלימות הזה.
תחשבו על זה שרק ב 1980 נאסר על גבר לאנוס את אשתו. כן, עד לפני 33 שנים גבר שאנס את אשתו לא עשה שום דבר רע על פי החוק.
בעשור האחרון נרצחו 150 נשים באלימות קשה- בירייה, בחניקה, במכות.
נניח ובממוצע לכל אישה היו שני ילדים. זה אומר שיש לפחות 300 ילדים שאין מי שתחבק אותם בלילה, תספר להם סיפור, תגן עליהם, תאהב אותם.
אמא שלהם נרצחה באלימות קשה ע"י האדם שאמור היה לדאוג לה ולאהוב אותה- אבא שלהם.
חלקכן בטח חושבות לעצמן 'אני לא אישה מוכה, אז אין טעם שאמשיך לקרוא...'
את טועה.
לכולנו יש לפחות שבע נשים סביבנו, אחת מהן מוכה. את יכולה להיות הכוח שיעזור לה לצאת מהמעגל האלים הזה.
אל תטעו, אני לא מאלו שמטיפות מוסר לנשים אחרות לעזוב את בן הזוג.
כולנו יודעות שבכל זוגיות יש תקופות טובות יותר וטובות פחות, יש קשיים שלא תלויים בזוגיות, יש קשיים כלכליים, יש מתחים שונים ויש אפילו בגידות.
כל מקרה צריך להיבחן בזכוכית מגדלת לפני שאישה עושה צעד ועוזבת, בעיקר כדי לוודא שזה הצעד הכי נכון עבורה.
עד אלימות.
אם הוא מכה אותך קומי ולכי.
כי הוא יכה אותך שוב.
ושוב.
ושוב.
וככה תחיי כל החיים, בפחד איום ובאלימות ששורפת לך את הנשמה.
והוא יכה גם את הילדים שלך.
גבר מכה תמיד יכה.
את לא רוצה להצטרף לסטטיסטיקה של העשור הבא.
למרות מה שאת חושבת, זו לא אשמתך- הוא הבעיה, לא את.
קומי ולכי.
עכשיו. לא מחר, לא עוד שבוע.
עכשיו.
מגיע לך ולילדים שלך לחיות חיים טובים יותר.
קומי ולכי.
קווי חירום שאת יכולה להתקשר אליהם-
קו חירום ארצי (בין 8:00-20:00) 1800-220-000
נעמ"ת- 3090* מכל נייד.
משטרת ישראל- 100.
קחי לך רגע להקשיב לשיר החשוב והכואב של ירדנה ארזי 'אישה חדשה'.
מחר, 25/11 יצוין יום המאבק הבינלאומי נגד אלימות במשפחה בכלל ונגד נשים בפרט.
אתן יודעות שבישראל לבד ההערכה עומדת על 200,000 נשים מוכות?
רגע, עצרו.
מאתיים אלף נשים מוכות. זה מספר לא נתפס בכלל...
דמיינו את איצטדיון רמת גן מלא עד אפס מקום. עכשיו תכפילו פי 4.
זה אומר בערך שאחת מכל שבע נשים נשואות חיה עם בן זוג מתעלל.
תסתכלו סביבכן מחר במשרד, בגן של הילדים, בסופר- תספרו שבע נשים.
דמיינו שהאישה השביעית היא מוכה, היא אישה שחיה חיי טרור אלימים מצד בן זוגה, היא קמה בבוקר ולא יודעת איך תסיים את היום, לפעמים אם תסיים את היום בחיים. אישה שבעלה יכול בכל רגע 'להתהפך' עליה ולפוצץ אותה מכות, כי היא לא שטפה כלים, לא ניקתה או סתם פשוט כי בא לו והוא יכול. לפעמים הוא "רק" יוריד לה סטירה כי היא עברה לו בדרך. מעבר לכאב הפיזי של המכות, הוא משפיל אותה. היא חפץ שהוא יכול להשתמש בה כרצונו.
נורא קל לנו להאשים את אותן נשים שהן בוחרות להישאר עם בני הזוג המכים אבל האמת היא שגבר מתעלל מעביר את אשתו מסכת אלימות פיזית ונפשית קשה כדי לגרום לה להישאר, משריש בה פחד אמיתי להשתחרר ממנו ולצאת ממעגל האלימות הזה.
תחשבו על זה שרק ב 1980 נאסר על גבר לאנוס את אשתו. כן, עד לפני 33 שנים גבר שאנס את אשתו לא עשה שום דבר רע על פי החוק.
בעשור האחרון נרצחו 150 נשים באלימות קשה- בירייה, בחניקה, במכות.
נניח ובממוצע לכל אישה היו שני ילדים. זה אומר שיש לפחות 300 ילדים שאין מי שתחבק אותם בלילה, תספר להם סיפור, תגן עליהם, תאהב אותם.
אמא שלהם נרצחה באלימות קשה ע"י האדם שאמור היה לדאוג לה ולאהוב אותה- אבא שלהם.
חלקכן בטח חושבות לעצמן 'אני לא אישה מוכה, אז אין טעם שאמשיך לקרוא...'
את טועה.
לכולנו יש לפחות שבע נשים סביבנו, אחת מהן מוכה. את יכולה להיות הכוח שיעזור לה לצאת מהמעגל האלים הזה.
אל תטעו, אני לא מאלו שמטיפות מוסר לנשים אחרות לעזוב את בן הזוג.
כולנו יודעות שבכל זוגיות יש תקופות טובות יותר וטובות פחות, יש קשיים שלא תלויים בזוגיות, יש קשיים כלכליים, יש מתחים שונים ויש אפילו בגידות.
כל מקרה צריך להיבחן בזכוכית מגדלת לפני שאישה עושה צעד ועוזבת, בעיקר כדי לוודא שזה הצעד הכי נכון עבורה.
עד אלימות.
אם הוא מכה אותך קומי ולכי.
כי הוא יכה אותך שוב.
ושוב.
ושוב.
וככה תחיי כל החיים, בפחד איום ובאלימות ששורפת לך את הנשמה.
והוא יכה גם את הילדים שלך.
גבר מכה תמיד יכה.
את לא רוצה להצטרף לסטטיסטיקה של העשור הבא.
למרות מה שאת חושבת, זו לא אשמתך- הוא הבעיה, לא את.
קומי ולכי.
עכשיו. לא מחר, לא עוד שבוע.
עכשיו.
מגיע לך ולילדים שלך לחיות חיים טובים יותר.
קומי ולכי.
קווי חירום שאת יכולה להתקשר אליהם-
קו חירום ארצי (בין 8:00-20:00) 1800-220-000
נעמ"ת- 3090* מכל נייד.
משטרת ישראל- 100.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה